וזה סוף העולם
והחדר סגור
וכבר אין לנו לאן, הכל נגמר
מכבים את האור, נסגרים בבתים
איך נותנים לה,לאש להמשיך לרעוד?
זה מה שאומר הזמן הזה...
אז בשביל מה לנו לקום
כשהבוקר שחור
להעמיד פני מתים ואז לחזור.
ואנחנו בוכים, איך אנחנו נופלים.
אנחנו יודעים הכל נגמר.
כבר מאוחר.
וזה מה שאומר הזמן הזה...
ואני,
אני רוצה לזרוק את הכל וללכת
רוצה לצרוח אלוהים לא היה כאן.
ואת כל הרעמים, את הרגעים האלה.
ועם כל הכאבים, אני תמיד חוזר לאותו דבר.
לדרוך לעצמי על הקבר.
רוצה לדעת מה שם נשאר.
לזרוק את הכל וללכת,
רוצה לצרוח אלוהים לא היה כאן.
והחדר סגור
וכבר אין לנו לאן, הכל נגמר
מכבים את האור, נסגרים בבתים
איך נותנים לה,לאש להמשיך לרעוד?
זה מה שאומר הזמן הזה...
אז בשביל מה לנו לקום
כשהבוקר שחור
להעמיד פני מתים ואז לחזור.
ואנחנו בוכים, איך אנחנו נופלים.
אנחנו יודעים הכל נגמר.
כבר מאוחר.
וזה מה שאומר הזמן הזה...
ואני,
אני רוצה לזרוק את הכל וללכת
רוצה לצרוח אלוהים לא היה כאן.
ואת כל הרעמים, את הרגעים האלה.
ועם כל הכאבים, אני תמיד חוזר לאותו דבר.
לדרוך לעצמי על הקבר.
רוצה לדעת מה שם נשאר.
לזרוק את הכל וללכת,
רוצה לצרוח אלוהים לא היה כאן.