מילים: תום פטרובר
לחן: תום פטרובר
כבר לא ילדה
אבל מצאה עצמה שבגילה
השיעור עוד לא גמור
ובטח שבוכה
אחרי כל מה שכבר עברה
זה ברור
הכל סגור
ואין לה גבר בלילות
ואין לה ודווקא קר לה
עוצרת רגע לחשוב
אם כל אחד יכול
ככה לגדול
בתוך ארון את ילדותה הרחוקה עברה
וברור לצאת אסור היה לה לדקה
וכמה שהכו אותה
בקיצור זה לב שבור
ואין לה גבר בלילות
ואין לה ודווקא קר לה
עוצרת רגע לחשוב
אם כל אחד יכול
ככה לגדול
ואת יודעת כשכואב לך
זה כל כך - כל כך שקוף
אבל את לא מבינה
זו מלחמה שקטה
להשתתף - והמנצח לא חשוב
ואין לה גבר בלילות
ואין לה ודווקא קר לה
עוצרת רגע לחשוב
אם כל אחד יכול
ככה לגדול
השאלות לא נגמרות
ורק הזמן ידע לפצות ולשנות
לא תמיד אפשר
אך יש עוד בוקר יש מחר
לגלות להשתנות
לחן: תום פטרובר
כבר לא ילדה
אבל מצאה עצמה שבגילה
השיעור עוד לא גמור
ובטח שבוכה
אחרי כל מה שכבר עברה
זה ברור
הכל סגור
ואין לה גבר בלילות
ואין לה ודווקא קר לה
עוצרת רגע לחשוב
אם כל אחד יכול
ככה לגדול
בתוך ארון את ילדותה הרחוקה עברה
וברור לצאת אסור היה לה לדקה
וכמה שהכו אותה
בקיצור זה לב שבור
ואין לה גבר בלילות
ואין לה ודווקא קר לה
עוצרת רגע לחשוב
אם כל אחד יכול
ככה לגדול
ואת יודעת כשכואב לך
זה כל כך - כל כך שקוף
אבל את לא מבינה
זו מלחמה שקטה
להשתתף - והמנצח לא חשוב
ואין לה גבר בלילות
ואין לה ודווקא קר לה
עוצרת רגע לחשוב
אם כל אחד יכול
ככה לגדול
השאלות לא נגמרות
ורק הזמן ידע לפצות ולשנות
לא תמיד אפשר
אך יש עוד בוקר יש מחר
לגלות להשתנות