"כמה שפחות זמן עד שתעזוב
כך ייטב לשנינו" היא אמרה
כל ציור על הקיר עושה לה לחזור
כל תקליט שהעמדתי בדירה
מפשיט עוד איזה בגד מאחד הקולבים
פוגש תחתית של איזו מגירה
וכמה זה קשה להיפרד כשעוד אוהבים
אבל כעת נדמה שאין ברירה
הלוואי והייתי עץ, עומד כאן בשדרה
הייתי מסתכל עלייך כשהיית יוצאת לעבודה
הייתי עץ, משיר עליי בסתיו
או סתם בכל עונה אחרת כשהיית חוזרת
עם בחור אחר הביתה יד ביד
"כמה שפחות זמן עד שתעזוב
כך ייטב לשנינו" היא אמרה
ויש לה שכל זאתי, שחלילה לא תחשוב
שככה היא בדרך כלל קרה
הלוואי והייתי עץ, עומד כאן בשדרה
הייתי מסתכל עלייך כשהיית יוצאת לעבודה
הייתי עץ, משיר עליי בסתיו
או סתם בכל עונה אחרת כשהיית חוזרת
עם בחור אחר הביתה יד ביד
כך ייטב לשנינו" היא אמרה
כל ציור על הקיר עושה לה לחזור
כל תקליט שהעמדתי בדירה
מפשיט עוד איזה בגד מאחד הקולבים
פוגש תחתית של איזו מגירה
וכמה זה קשה להיפרד כשעוד אוהבים
אבל כעת נדמה שאין ברירה
הלוואי והייתי עץ, עומד כאן בשדרה
הייתי מסתכל עלייך כשהיית יוצאת לעבודה
הייתי עץ, משיר עליי בסתיו
או סתם בכל עונה אחרת כשהיית חוזרת
עם בחור אחר הביתה יד ביד
"כמה שפחות זמן עד שתעזוב
כך ייטב לשנינו" היא אמרה
ויש לה שכל זאתי, שחלילה לא תחשוב
שככה היא בדרך כלל קרה
הלוואי והייתי עץ, עומד כאן בשדרה
הייתי מסתכל עלייך כשהיית יוצאת לעבודה
הייתי עץ, משיר עליי בסתיו
או סתם בכל עונה אחרת כשהיית חוזרת
עם בחור אחר הביתה יד ביד