נדמה שעבר שבוע,
אבל עבר הרבה יותר,
רכבת צעצוע, ליד רמת ישראל,
וילד מחובק עם עוד ילדים, משוטטים.
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים.
חוזרים מהצבא, בין העצים אישה מוצאים,
משמרת אחרונה, בבית החרושת לחוטים,
ידיים באוויר, תנועת גיטרות או רובים,
ומתנשקים בזהירות, שלא יבואו כאבים.
הולך לי בעקבות כל השלטים,
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים,
עוצם את העיניים נגד עין רעה,
כי על האדמה, זה לא בית הבראה.
נדמה לי שעוברים, עוברים דירות פעם אחר פעם,
חוטי כביסה קרועים, סימן שחיו בני אדם,
ילדים עם ווקמנים, אז מי הבוס של העולם,
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים.
הולך לי בעקבות כל השלטים,
פרות חומות רועות, אכלו לי פעם את התיק.
שוכב לי כמו נווד בין העצים,
צועק לאדמה,
אולי תקחי אותי.
לומדים את השגרה, לומדים מזבוב על התקרה.
חוזרים מהצבא ומדברים סיפורי גבורה,
רוקדים בדיסקוטק לילדים מבוגרים,
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים.
הולך לי בעקבות כל השלטים,
שנים רבות אחר כך מחפש פה את ילדותי,
שוכב לי כמו נווד בין העצים,
צועק לאדמה
אולי תקחי אותי.
אולי תקחי אותי.
מול בית חרושת "קופי" - בית חרושת לחוטים.
נדמה שעבר שבוע,
אבל עבר הרבה יותר,
רכבת צעצוע, ליד רמת ישראל,
וילד מחובק עם עוד ילדים, משוטטים.
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים.
חוזרים מהצבא, בין העצים אישה מוצאים,
משמרת אחרונה, בבית החרושת לחוטים,
ידיים באוויר, תנועת גיטרות או רובים,
ומתנשקים בזהירות, שלא יבואו כאבים.
הולך לי בעקבות כל השלטים,
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים,
עוצם את העיניים נגד עין רעה,
כי על האדמה, זה לא בית הבראה.
נדמה לי שעוברים, עוברים דירות פעם אחר פעם,
חוטי כביסה קרועים, סימן שחיו בני אדם,
ילדים עם ווקמנים, אז מי הבוס של העולם,
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים.
הולך לי בעקבות כל השלטים,
פרות חומות רועות, אכלו לי פעם את התיק.
שוכב לי כמו נווד בין העצים,
צועק לאדמה,
אולי תקחי אותי.
לומדים את השגרה, לומדים מזבוב על התקרה.
חוזרים מהצבא ומדברים סיפורי גבורה,
רוקדים בדיסקוטק לילדים מבוגרים,
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים.
הולך לי בעקבות כל השלטים,
שנים רבות אחר כך מחפש פה את ילדותי,
שוכב לי כמו נווד בין העצים,
צועק לאדמה
אולי תקחי אותי.
אולי תקחי אותי.
מול בית חרושת "קופי" - בית חרושת לחוטים.
אבל עבר הרבה יותר,
רכבת צעצוע, ליד רמת ישראל,
וילד מחובק עם עוד ילדים, משוטטים.
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים.
חוזרים מהצבא, בין העצים אישה מוצאים,
משמרת אחרונה, בבית החרושת לחוטים,
ידיים באוויר, תנועת גיטרות או רובים,
ומתנשקים בזהירות, שלא יבואו כאבים.
הולך לי בעקבות כל השלטים,
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים,
עוצם את העיניים נגד עין רעה,
כי על האדמה, זה לא בית הבראה.
נדמה לי שעוברים, עוברים דירות פעם אחר פעם,
חוטי כביסה קרועים, סימן שחיו בני אדם,
ילדים עם ווקמנים, אז מי הבוס של העולם,
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים.
הולך לי בעקבות כל השלטים,
פרות חומות רועות, אכלו לי פעם את התיק.
שוכב לי כמו נווד בין העצים,
צועק לאדמה,
אולי תקחי אותי.
לומדים את השגרה, לומדים מזבוב על התקרה.
חוזרים מהצבא ומדברים סיפורי גבורה,
רוקדים בדיסקוטק לילדים מבוגרים,
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים.
הולך לי בעקבות כל השלטים,
שנים רבות אחר כך מחפש פה את ילדותי,
שוכב לי כמו נווד בין העצים,
צועק לאדמה
אולי תקחי אותי.
אולי תקחי אותי.
מול בית חרושת "קופי" - בית חרושת לחוטים.
נדמה שעבר שבוע,
אבל עבר הרבה יותר,
רכבת צעצוע, ליד רמת ישראל,
וילד מחובק עם עוד ילדים, משוטטים.
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים.
חוזרים מהצבא, בין העצים אישה מוצאים,
משמרת אחרונה, בבית החרושת לחוטים,
ידיים באוויר, תנועת גיטרות או רובים,
ומתנשקים בזהירות, שלא יבואו כאבים.
הולך לי בעקבות כל השלטים,
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים,
עוצם את העיניים נגד עין רעה,
כי על האדמה, זה לא בית הבראה.
נדמה לי שעוברים, עוברים דירות פעם אחר פעם,
חוטי כביסה קרועים, סימן שחיו בני אדם,
ילדים עם ווקמנים, אז מי הבוס של העולם,
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים.
הולך לי בעקבות כל השלטים,
פרות חומות רועות, אכלו לי פעם את התיק.
שוכב לי כמו נווד בין העצים,
צועק לאדמה,
אולי תקחי אותי.
לומדים את השגרה, לומדים מזבוב על התקרה.
חוזרים מהצבא ומדברים סיפורי גבורה,
רוקדים בדיסקוטק לילדים מבוגרים,
מול בית חרושת "קופי", בית חרושת לחוטים.
הולך לי בעקבות כל השלטים,
שנים רבות אחר כך מחפש פה את ילדותי,
שוכב לי כמו נווד בין העצים,
צועק לאדמה
אולי תקחי אותי.
אולי תקחי אותי.
מול בית חרושת "קופי" - בית חרושת לחוטים.