יש ערמה של חבר'ה על הדשא
אני דברים כאלה מחבב
בנים-בנות, ביחד, זה יפה ש
יש אומץ לפעמים להתערבב
שרים שירים ומביטים למעלה
ענן שם בירח מסתבן
חושבים במי להתאהב הלילה
אם כי הרהור כזה רק מעצבן
מתחת לראשי מונחת ירך
ועל בטני צרור תלתלים מוטל
בלאט יוצאות ידיים אל הדרך
ומסלולן ארוך ומפותל
גומרים לשיר ומקשיבים רוב קשב
בינינו מתפתלות לחשושיות
יש הסתננויות בתוך העשב
כי יש בו כל מיני גבשושיות
כיוון שתרדמה עליי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
של מי היד אשר עליי זוחלת
ואת גופי הופכת לפסנתר
וכשאני אני מקיץ אין איש בדשא
רק קצת קריר וקתצ רטוב מטל
ולהפתעתי אני רואה ש
אותו צרור תלתלים עליי מוטל
ומתוכו אליי צוחקות עיניים
ומתוכו אליי מבהיק צוואר
אני שואל "היי, מה הענייניים?"
היא בחיוך, עונה "שום דבר"
שואל "גם את ישנת?" עונה "לאו דווקא"
ותשובתה אותי קצת מביכה
שואל "אז מה בעצם את עושה כאן?"
שפתיה לוחשות "אני איתך..."
אני שותק, שפתיים היא נושכת
אני שותק וכה כבדות ידיי
פתאום היא מסתובבת והולכת
ורק אני שותק עוד שם...
אני דברים כאלה מחבב
בנים-בנות, ביחד, זה יפה ש
יש אומץ לפעמים להתערבב
שרים שירים ומביטים למעלה
ענן שם בירח מסתבן
חושבים במי להתאהב הלילה
אם כי הרהור כזה רק מעצבן
מתחת לראשי מונחת ירך
ועל בטני צרור תלתלים מוטל
בלאט יוצאות ידיים אל הדרך
ומסלולן ארוך ומפותל
גומרים לשיר ומקשיבים רוב קשב
בינינו מתפתלות לחשושיות
יש הסתננויות בתוך העשב
כי יש בו כל מיני גבשושיות
כיוון שתרדמה עליי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
של מי היד אשר עליי זוחלת
ואת גופי הופכת לפסנתר
וכשאני אני מקיץ אין איש בדשא
רק קצת קריר וקתצ רטוב מטל
ולהפתעתי אני רואה ש
אותו צרור תלתלים עליי מוטל
ומתוכו אליי צוחקות עיניים
ומתוכו אליי מבהיק צוואר
אני שואל "היי, מה הענייניים?"
היא בחיוך, עונה "שום דבר"
שואל "גם את ישנת?" עונה "לאו דווקא"
ותשובתה אותי קצת מביכה
שואל "אז מה בעצם את עושה כאן?"
שפתיה לוחשות "אני איתך..."
אני שותק, שפתיים היא נושכת
אני שותק וכה כבדות ידיי
פתאום היא מסתובבת והולכת
ורק אני שותק עוד שם...