מילים ולחן: רונה קינן
אני רואה את הצל שלך ורק אחר כך אותך
וכמו שכתוב בשיר אין קץ לאין שובך
את הקווים החסרים לדמותך ציירתי בעפרון שקוף
אולי משהו יתבהר לי לכדי תמונה מתוך החסר
לולי לולי לה
אני מזכירה לעצמי שינה ישנה
לולי לולי לה
ומרדימה את עצמי
נשימה נשימה
העיניים לא שוכחות מראות נשכחים
ושוכחות עוד פחות
מה שהיה יכול להיות
פתקים שהשארתי לעצמי על המקרר
מזכירים לי ללא הרף שמשהו חסר
לולי לולי לה
אני מזכירה לעצמי שינה ישנה
לולי לולי לה
ומרדימה את עצמי
נשימה נשימה
החידה שהיא אתה
נשארת תלויה באוויר
אני כבר לא מנסה
להיזכר במילים של השיר
לולי לולי לה
אני מזכירה לעצמי שינה ישנה
לולי לולי לה
ומרדימה את עצמי
נשימה נשימה
אני רואה את הצל שלך ורק אחר כך אותך
וכמו שכתוב בשיר אין קץ לאין שובך
את הקווים החסרים לדמותך ציירתי בעפרון שקוף
אולי משהו יתבהר לי לכדי תמונה מתוך החסר
לולי לולי לה
אני מזכירה לעצמי שינה ישנה
לולי לולי לה
ומרדימה את עצמי
נשימה נשימה
העיניים לא שוכחות מראות נשכחים
ושוכחות עוד פחות
מה שהיה יכול להיות
פתקים שהשארתי לעצמי על המקרר
מזכירים לי ללא הרף שמשהו חסר
לולי לולי לה
אני מזכירה לעצמי שינה ישנה
לולי לולי לה
ומרדימה את עצמי
נשימה נשימה
החידה שהיא אתה
נשארת תלויה באוויר
אני כבר לא מנסה
להיזכר במילים של השיר
לולי לולי לה
אני מזכירה לעצמי שינה ישנה
לולי לולי לה
ומרדימה את עצמי
נשימה נשימה