קר, מוותר ונשאר,
והגיע הזמן אני מרגיש שלחצת יותר מידי.
כל הזמן מעליי את שברת את רוחי,
אני נקרע בין הרגל לבין עצמי.
מי חשב שהיום ישתנה ופתאום בארות של תקווה יתייבשו לחול.
כבר מזמן לא יכול להפנות מבטי, מצולק ושבור, לא אמיתי.
עכשיו אני קם ועוזב, מזמן נגמר הכח
ניצב אל מול אותו כאב, כבר לא יכול לשכוח
מבחן אמת שמאכזב
גם שנדמה שמושלם, והכל כבר נרדם
זה חוזר ומכה בי די נמאס!
והרגש נמס, אני מרגיש מנותק
כי החבל נגמר אני נחנק!
מי אמר שאשתוק לכאב כה עמוק
ואת מה שהיה לא ניתן למחוק.
אני בחדר הקר מתפתל בתוכי,
זה חלום שמרגיש לא אמיתי
עכשיו אני קם ועוזב, מזמן נגמר הכח
ניצב אל מול אותו כאב, כבר לא יכול לשכוח
עכשיו אני קם ועוזב, מזמן נגמר הכח
ניצב אל מול אותו כאב, כבר לא יכול לשכוח
עכשיו אני קם ועוזב, מזמן נגמר הכח
ניצב אל מול אותו כאב, כבר לא יכול לשכוח
מזמן נגמר הכוח..
מבחן אמת שמאכזב
והגיע הזמן אני מרגיש שלחצת יותר מידי.
כל הזמן מעליי את שברת את רוחי,
אני נקרע בין הרגל לבין עצמי.
מי חשב שהיום ישתנה ופתאום בארות של תקווה יתייבשו לחול.
כבר מזמן לא יכול להפנות מבטי, מצולק ושבור, לא אמיתי.
עכשיו אני קם ועוזב, מזמן נגמר הכח
ניצב אל מול אותו כאב, כבר לא יכול לשכוח
מבחן אמת שמאכזב
גם שנדמה שמושלם, והכל כבר נרדם
זה חוזר ומכה בי די נמאס!
והרגש נמס, אני מרגיש מנותק
כי החבל נגמר אני נחנק!
מי אמר שאשתוק לכאב כה עמוק
ואת מה שהיה לא ניתן למחוק.
אני בחדר הקר מתפתל בתוכי,
זה חלום שמרגיש לא אמיתי
עכשיו אני קם ועוזב, מזמן נגמר הכח
ניצב אל מול אותו כאב, כבר לא יכול לשכוח
עכשיו אני קם ועוזב, מזמן נגמר הכח
ניצב אל מול אותו כאב, כבר לא יכול לשכוח
עכשיו אני קם ועוזב, מזמן נגמר הכח
ניצב אל מול אותו כאב, כבר לא יכול לשכוח
מזמן נגמר הכוח..
מבחן אמת שמאכזב