מילים ולחן: מיקה קרני
איך הייתי מבולבלת
עם הלב החשוף, רצתי בחוץ
על ספסל מול הכנרת
התפללתי לא למות
להבות ביער שאהבתי
שורפות אל מול עיני כל הגיון
בחטף, בלי שהרגשתי
הושיבו לי בשבי ת'צפון
העולם מתהפך
טוב ברע מתחלף
והזמן נעצר במקום
ובחדר רחוק
בין בכי לצחוק
אני שוב מגלה
שגם לי ולך
יש המנון
מלחמה, גם אם צודקת
טורפת את הכל בלי הבחנה
הניצחון והתפארת
משאירים לי על הלחי רק דמעה
להבות ביער שאהבתי
שורפות אל מול עיני כל הגיון
בחטף, בלי שהרגשתי
הושיבו לי בשבי ת'צפון
העולם מתהפך
טוב ברע מתחלף
והזמן נעצר במקום
ובחדר רחוק
בין בכי לצחוק
אני שוב מגלה
שגם לי ולך
יש המנון
איך הייתי מבולבלת
עם הלב החשוף, רצתי בחוץ
על ספסל מול הכנרת
התפללתי לא למות
להבות ביער שאהבתי
שורפות אל מול עיני כל הגיון
בחטף, בלי שהרגשתי
הושיבו לי בשבי ת'צפון
העולם מתהפך
טוב ברע מתחלף
והזמן נעצר במקום
ובחדר רחוק
בין בכי לצחוק
אני שוב מגלה
שגם לי ולך
יש המנון
מלחמה, גם אם צודקת
טורפת את הכל בלי הבחנה
הניצחון והתפארת
משאירים לי על הלחי רק דמעה
להבות ביער שאהבתי
שורפות אל מול עיני כל הגיון
בחטף, בלי שהרגשתי
הושיבו לי בשבי ת'צפון
העולם מתהפך
טוב ברע מתחלף
והזמן נעצר במקום
ובחדר רחוק
בין בכי לצחוק
אני שוב מגלה
שגם לי ולך
יש המנון