המחלה שלי דורשת בשלומך
והיא נוברת במדף התקליטים
בכל פינה בבית היא תלויה על הקירות
המחלה שלי דורשת בשלומך
והאויר נהיה דליל מכדי לחשוב
המחשבות שלי נושמות את האויר שלי איתי
כל מיני רעות חולות שוכבות על הגדר
כעסים ורגזונות של מישהו אחר
אבל ברגע שאני פותח פה זה כאילו בא ממני
יש לי נחש ארסי מתחת למיטה
וגיהנום פרטי רוקד לי על הגג
כל לילה, כשאני נרדם, הבית קם ומתנועע
באמצע מאי היד הפסיקה לעבוד
ואז חזרה ואז הפסיקה שוב ומתו אנשים
אבל הפסיקו למות וחזרו למות
ונס גדול אף פעם לא היה פה
בתיאטרון ראיתי ילד בן חמש
מדקלם דעות של מישהו אחר
כשילד מבוגר יותר דופק לו את הראש בקיר
היא: המציאות טופחת על פני
היא: הסוף הרע של סרט מפגר
היא: סופו של כל בלון
היא: יש סערה באופק
היא: אורות במה שזורקים רק אור שחור
היא: אני נותן לך צ'ק ואני יודע שהוא יחזור
היא: לי יש אותה, לה יש אותי
אבל אני הייתי קודם
גם כשכולם בסוף הבינו מה קורה
זה לא עזר לי להבין, זה רק גרם לי להרגיש
שכולם ממשיכים לחיות ומפסיקים לחיות
ואני נשאר תקוע כאן באמצע
(אני לא אוכל כשאני שבע
אני לא ישן כשאת לא פה
בין אנשים אני יודע לעטות פנים שמחות
כי בסופו של יום אני יכול לסבול בקול
והיא נוברת במדף התקליטים
בכל פינה בבית היא תלויה על הקירות
המחלה שלי דורשת בשלומך
והאויר נהיה דליל מכדי לחשוב
המחשבות שלי נושמות את האויר שלי איתי
כל מיני רעות חולות שוכבות על הגדר
כעסים ורגזונות של מישהו אחר
אבל ברגע שאני פותח פה זה כאילו בא ממני
יש לי נחש ארסי מתחת למיטה
וגיהנום פרטי רוקד לי על הגג
כל לילה, כשאני נרדם, הבית קם ומתנועע
באמצע מאי היד הפסיקה לעבוד
ואז חזרה ואז הפסיקה שוב ומתו אנשים
אבל הפסיקו למות וחזרו למות
ונס גדול אף פעם לא היה פה
בתיאטרון ראיתי ילד בן חמש
מדקלם דעות של מישהו אחר
כשילד מבוגר יותר דופק לו את הראש בקיר
היא: המציאות טופחת על פני
היא: הסוף הרע של סרט מפגר
היא: סופו של כל בלון
היא: יש סערה באופק
היא: אורות במה שזורקים רק אור שחור
היא: אני נותן לך צ'ק ואני יודע שהוא יחזור
היא: לי יש אותה, לה יש אותי
אבל אני הייתי קודם
גם כשכולם בסוף הבינו מה קורה
זה לא עזר לי להבין, זה רק גרם לי להרגיש
שכולם ממשיכים לחיות ומפסיקים לחיות
ואני נשאר תקוע כאן באמצע
(אני לא אוכל כשאני שבע
אני לא ישן כשאת לא פה
בין אנשים אני יודע לעטות פנים שמחות
כי בסופו של יום אני יכול לסבול בקול