מלים: דורית צמרת
לחן: חיים ברקני
שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סוף
וחרובים וזית וגלבוע-
ואל ערבו העמק נאסף
ביפי שעוד לא היה כמוהו
זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה,
ובשמים עיט
אך החיטה צומחת שוב
מן העפר המר העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו ומה שבלבו
זה לא אותו העמק...
וכל מה שהיה, אולי יהיה לעד
זרח השמש שוב השמש בא
עוד השירים שרים, אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה
הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית,
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדין
שהחיטה צומחת שוב?
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדין
שהחיטה, כן, החיטה צומחת שוב?
לחן: חיים ברקני
שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סוף
וחרובים וזית וגלבוע-
ואל ערבו העמק נאסף
ביפי שעוד לא היה כמוהו
זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה,
ובשמים עיט
אך החיטה צומחת שוב
מן העפר המר העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו ומה שבלבו
זה לא אותו העמק...
וכל מה שהיה, אולי יהיה לעד
זרח השמש שוב השמש בא
עוד השירים שרים, אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה
הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית,
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדין
שהחיטה צומחת שוב?
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדין
שהחיטה, כן, החיטה צומחת שוב?