מיכל, הרוח מחריש,
עוד נח הערב בהרים.
נלכה, בתי, אל החריש,
אל הנירים האפורים.
ילדה, הרוח התעורר,
התכיריהו? - ילד סתיו!
חבקי ידי, נרוץ מהר
להיסתר מצליפותיו.
את הוילון הרם נרים,
קצת נתעצב, אך לא נפחד!
בחוץ מתים הפרפרים...
"לא ישאר כבר אף אחד?"
ילדה, הרוח התעורר...
אל תעצבי לך, אין דבר,
הסתיו איננו ילד רע.
הוא אך עצוב, וכל פרפר
השב ישיב בחזרה.
ילדה, הרוח התעורר...
השב ישיב במתנה
כל כנפיפי-הפרפרים,
אז שוב נלך, מיכל קטנה,
אל הנירים האפורים.
ילדה, הרוח התעורר...
עוד נח הערב בהרים.
נלכה, בתי, אל החריש,
אל הנירים האפורים.
ילדה, הרוח התעורר,
התכיריהו? - ילד סתיו!
חבקי ידי, נרוץ מהר
להיסתר מצליפותיו.
את הוילון הרם נרים,
קצת נתעצב, אך לא נפחד!
בחוץ מתים הפרפרים...
"לא ישאר כבר אף אחד?"
ילדה, הרוח התעורר...
אל תעצבי לך, אין דבר,
הסתיו איננו ילד רע.
הוא אך עצוב, וכל פרפר
השב ישיב בחזרה.
ילדה, הרוח התעורר...
השב ישיב במתנה
כל כנפיפי-הפרפרים,
אז שוב נלך, מיכל קטנה,
אל הנירים האפורים.
ילדה, הרוח התעורר...