מילים: נתן אלתרמן
לחן: דיויד ברוזה
היום דועך.
שקיעה נדלקת.
אני הולך
מאד בשקט.
החול אדום.
הרוח - תכלת.
מחייק היום
שימשו נופלת.
הים לשמאל.
העיר מנגד.
אוויר כחול
אורג לי בגד.
מה יש לי עוד?
מה עוד היה לי?
מותר להיות
סנטימנטאלי.
מותר לומר
למוח - הרף!
גם המחר
ימות בערב.
גם המחר
ישכב לנוח
מבלי שכר
כגר שכוח.
ומה שכאן
רתח בקצף
יהי קטן
על סף העצב.
ויום ידעך
ועיר מנגד -
ואיש נידח
ילך בשקט.
לחן: דיויד ברוזה
היום דועך.
שקיעה נדלקת.
אני הולך
מאד בשקט.
החול אדום.
הרוח - תכלת.
מחייק היום
שימשו נופלת.
הים לשמאל.
העיר מנגד.
אוויר כחול
אורג לי בגד.
מה יש לי עוד?
מה עוד היה לי?
מותר להיות
סנטימנטאלי.
מותר לומר
למוח - הרף!
גם המחר
ימות בערב.
גם המחר
ישכב לנוח
מבלי שכר
כגר שכוח.
ומה שכאן
רתח בקצף
יהי קטן
על סף העצב.
ויום ידעך
ועיר מנגד -
ואיש נידח
ילך בשקט.