מישהו טיפח פרי שלא הבשיל, לא הבשיל
ניערו את הגזע הוא נפל, נפל.
הנה השיר על זה שלשיר לא גמר לשיר
ואת קולו שהיה לא הכיר, לא הכיר.
אולי עם הגורל היו מריבות, מריבות
ועם המקרה רעים העניינים, עניינים
ומיתר מתוח היטב, היטב
עם פגם בלתי ניכר נשכב.
הוא התחיל בהיסוס מתו בדו
אבל לא גמר לשיר, לא דו...
והאקורד לא הצטלצל, אקורד
ולא הישרה על אף אחד.
כלב נבח וחתול
עכברים צד.
מצחיק, נכון הרי מצחיק, מצחיק
והוא התבדח לא הפסיק,
לטעום מהיין לא הספיק
אפילו את הכוס לא קרב לשפתיים.
הוא בינתיים תכנן מהומה, מהומה
בהיסוס מבלי למהר, למהר.
כמו מבית השחי זיעה, זיעה
מבעד לעור נטפה נשמה, נשמה.
רק התחיל דו קרב על המרבד, על המרבד
בקושי, בקושי ניגש, ניגש.
טיפ טיפה התאקלם במשחק, במשחק.
השופט עוד בספירה לא פתח, לא פתח.
הוא רצה לדעת הכול מי ועד,
אבל לא הגיע הוא ולא דו...
לא עד הפתרון, לא עד התחתית, תחתית,
לא הגיע לעומקים.
ואותה אחת ויחידה
לא גמר לאהוב, לא גמר לאהוב!
מצחיק, נכון הרי מצחיק, מצחיק,
שהוא מיהר ולא הספיק?
ונותר עדיין לא פתור
כל מה שהוא לא פתר.
באות אחת לא משקר, לא משקר.
בסגנון מעודן הוא היה משרת, משרת,
על השלג כתב לה שירים, שירים -
לצערי נמסים השלגים, השלגים.
אבל אז עוד הייתה שליגה, שליגה
וחופש לכתוב על הקרח, מה שבא
ופתיתים של שלג וברד עם השפתיים
היה חוטף בריצה.
אבל אליה ב"לנדו"
הוא לא הגיע ולא דו...
הוא לא הגיע, האצן נמלט
לא במעופה, לא בדהרה.
סימן הכוכבים שלו: גופה,
ליקקה את דרכו האפורה.
מצחיק, נכון הרי מצחיק, מצחיק,
שאין שניות שלא מספיק.
חסרה החוליה וכנפיים שבורות,
כנפיים שבורות, כנפיים שבורות.
מצחיק, נכון הרי? הנה -
לכם מצחיק, אפילו לי.
סוס בדהרה, ציפור במעופה
באשמה של מי? באשמה של מי?
ניערו את הגזע הוא נפל, נפל.
הנה השיר על זה שלשיר לא גמר לשיר
ואת קולו שהיה לא הכיר, לא הכיר.
אולי עם הגורל היו מריבות, מריבות
ועם המקרה רעים העניינים, עניינים
ומיתר מתוח היטב, היטב
עם פגם בלתי ניכר נשכב.
הוא התחיל בהיסוס מתו בדו
אבל לא גמר לשיר, לא דו...
והאקורד לא הצטלצל, אקורד
ולא הישרה על אף אחד.
כלב נבח וחתול
עכברים צד.
מצחיק, נכון הרי מצחיק, מצחיק
והוא התבדח לא הפסיק,
לטעום מהיין לא הספיק
אפילו את הכוס לא קרב לשפתיים.
הוא בינתיים תכנן מהומה, מהומה
בהיסוס מבלי למהר, למהר.
כמו מבית השחי זיעה, זיעה
מבעד לעור נטפה נשמה, נשמה.
רק התחיל דו קרב על המרבד, על המרבד
בקושי, בקושי ניגש, ניגש.
טיפ טיפה התאקלם במשחק, במשחק.
השופט עוד בספירה לא פתח, לא פתח.
הוא רצה לדעת הכול מי ועד,
אבל לא הגיע הוא ולא דו...
לא עד הפתרון, לא עד התחתית, תחתית,
לא הגיע לעומקים.
ואותה אחת ויחידה
לא גמר לאהוב, לא גמר לאהוב!
מצחיק, נכון הרי מצחיק, מצחיק,
שהוא מיהר ולא הספיק?
ונותר עדיין לא פתור
כל מה שהוא לא פתר.
באות אחת לא משקר, לא משקר.
בסגנון מעודן הוא היה משרת, משרת,
על השלג כתב לה שירים, שירים -
לצערי נמסים השלגים, השלגים.
אבל אז עוד הייתה שליגה, שליגה
וחופש לכתוב על הקרח, מה שבא
ופתיתים של שלג וברד עם השפתיים
היה חוטף בריצה.
אבל אליה ב"לנדו"
הוא לא הגיע ולא דו...
הוא לא הגיע, האצן נמלט
לא במעופה, לא בדהרה.
סימן הכוכבים שלו: גופה,
ליקקה את דרכו האפורה.
מצחיק, נכון הרי מצחיק, מצחיק,
שאין שניות שלא מספיק.
חסרה החוליה וכנפיים שבורות,
כנפיים שבורות, כנפיים שבורות.
מצחיק, נכון הרי? הנה -
לכם מצחיק, אפילו לי.
סוס בדהרה, ציפור במעופה
באשמה של מי? באשמה של מי?