מילים: חיים חפר
לחן: סשה ארגוב
כאן במקום שעות דרכנו,
אך בא הזמן להסתלק,
אז נפרדים ממך אנחנו,
מלחייך אפרסק,
ולבבנו מתרסק.
החיילים,
הולכים, הולכים בדרך,
שמאל ימין -
עוברים בעיר,
החיילים,
זורקים, זורקים לך פרח,
ומול ביתך
פוצחים בשיר.
אהבתנו אש בוערת,
אהבתנו אדירה,
ואם גם נמזמז אחרת,
זה לא נורא, זה לא נורא,
נחשוב עליך יקירה.
החיילים...
עת בלילות גנובים נחבוק את
החתיכות ונאנח,
הרי בארוחת הבוקר,
עת מציגות הן פני מלאך -
נזכור את הסלט שלך...
החיילים...
וששולחים אנו ידיים
אל אחוריים חביבים,
אל תדאגי ובינתיים,
למה פנייך עצובים?
התנחמי במכתבים...
החיילים...
כך נשמתינו כאן נקרעת,
לכל, לכל הכיוונים,
אך בסיכום הרי רואה את
כמה אנחנו נאמנים,
וזה נמשך כבר שתי שנים...
החיילים...
אל תחכי לנו בבית,
כאן לא יודעים מתי חוזרים.
אבל לבטח עד הקיץ
(את זאת נאמר לך כגברים)
את יכולה עם אחרים...
החיילים...
לחן: סשה ארגוב
כאן במקום שעות דרכנו,
אך בא הזמן להסתלק,
אז נפרדים ממך אנחנו,
מלחייך אפרסק,
ולבבנו מתרסק.
החיילים,
הולכים, הולכים בדרך,
שמאל ימין -
עוברים בעיר,
החיילים,
זורקים, זורקים לך פרח,
ומול ביתך
פוצחים בשיר.
אהבתנו אש בוערת,
אהבתנו אדירה,
ואם גם נמזמז אחרת,
זה לא נורא, זה לא נורא,
נחשוב עליך יקירה.
החיילים...
עת בלילות גנובים נחבוק את
החתיכות ונאנח,
הרי בארוחת הבוקר,
עת מציגות הן פני מלאך -
נזכור את הסלט שלך...
החיילים...
וששולחים אנו ידיים
אל אחוריים חביבים,
אל תדאגי ובינתיים,
למה פנייך עצובים?
התנחמי במכתבים...
החיילים...
כך נשמתינו כאן נקרעת,
לכל, לכל הכיוונים,
אך בסיכום הרי רואה את
כמה אנחנו נאמנים,
וזה נמשך כבר שתי שנים...
החיילים...
אל תחכי לנו בבית,
כאן לא יודעים מתי חוזרים.
אבל לבטח עד הקיץ
(את זאת נאמר לך כגברים)
את יכולה עם אחרים...
החיילים...