ולפעמים זה מרגיש כמו כישוף
זה כמו לקחת תנופה ולהצליח לעוף
ולעולם לא אכנע לטירוף
כי אלוהים תמיד שומר...
יו, שוב הם מקבלים א השורות לתוך הראש כמו מכות בושידו
איזי על המיקרופון ג'וזף על הדו רה מי פה סול לה סי דו
מחובר למוזיקה מחבל התבור מספר את הסיפור על הדיבור
מסדר את הגימור מחבר מאזינים אל השידור
המרצה של השיעור זאת מלחמת השחרור
רע כמו בני ענק כמו דני משחק את המשחק בקטע הטרוגני
ראפ בגנים אז הנני עם שיט שאף אחד פה לא ייקח ממני
"איך הוא שר מהר וואו איזה יופי" תבדילו לבד בין אמיתי לבלופים
הכל בראש וכשאין בו דופי משאיר טעם של עוד כמו סוכריה של טופי
ואז ננוח וניקח נשימה נמשיך עם זה באיזי "מי זה?" אה נשמה
מגשים ת'מטרות מתוך הרשימה כי נולדתי לשרוף ת'במה
ולפעמים זה מרגיש כמו כישוף
זה כמו לקחת תנופה ולהצליח לעוף
ולעולם לא אכנע לטירוף
כי אלוהים תמיד שומר עלי
יותר מדי מילים במינימום זמן הכל מכוון
משנה תוכניות יוצא לאולפן יורק את הקטע הכי מגוון
מלמעלה מוריד פצצות בתים גדולים שעות קטנות
שוב היד רושמת לא נשארת במקום
אני מסתובב עם הראש אל החלון ורואה כבר אור יום
לא מוצא לזה הסבר הגיוני מרגיש שזה לא אני
כי לפעמים זה גם נשמע גאוני אז מי בצד השני חיי בפיצול אישיות
עם מטורף חולני שעושה אותי מבסוט
אחרי מליון הקלטות כבר נפתחות הדלתות
מרגיש בלב שלם שהיה שווה לחכות
ראיתי אלף ידיים באוויר אבל נשארתי עם רגליים על הקרקע
כי ברגע שאני מתחיל לשיר אז כל השאר זה חרטה
חיי על תהיה וניסוי בין הנסתר לגלוי בין הרצוי למצוי בין השפוי לשתוי
בין המואר לכבוי בין אנשים שמבטיחים לי הבטחות בלי טיפת כיסוי
אבל עדיין שיכור לא מיין ה-א' אל ה-י' אל המאדאפאקין ז'
חי בין הבס לתופים לגיטרות השיר הזה לא מיועד לכפרות
מתחיל לגדול לזה מבלי ליפול לזה וולאק לא יודע איך לקרוא לזה
אני רק הטבח אבל אתה זה שבוחר בסופו של דבר אם לאכול את זה
פזמון
"בוא נראה את הידיים באוויר מצד לצד ככה עד סוף השיר"
זה כמו לקחת תנופה ולהצליח לעוף
ולעולם לא אכנע לטירוף
כי אלוהים תמיד שומר...
יו, שוב הם מקבלים א השורות לתוך הראש כמו מכות בושידו
איזי על המיקרופון ג'וזף על הדו רה מי פה סול לה סי דו
מחובר למוזיקה מחבל התבור מספר את הסיפור על הדיבור
מסדר את הגימור מחבר מאזינים אל השידור
המרצה של השיעור זאת מלחמת השחרור
רע כמו בני ענק כמו דני משחק את המשחק בקטע הטרוגני
ראפ בגנים אז הנני עם שיט שאף אחד פה לא ייקח ממני
"איך הוא שר מהר וואו איזה יופי" תבדילו לבד בין אמיתי לבלופים
הכל בראש וכשאין בו דופי משאיר טעם של עוד כמו סוכריה של טופי
ואז ננוח וניקח נשימה נמשיך עם זה באיזי "מי זה?" אה נשמה
מגשים ת'מטרות מתוך הרשימה כי נולדתי לשרוף ת'במה
ולפעמים זה מרגיש כמו כישוף
זה כמו לקחת תנופה ולהצליח לעוף
ולעולם לא אכנע לטירוף
כי אלוהים תמיד שומר עלי
יותר מדי מילים במינימום זמן הכל מכוון
משנה תוכניות יוצא לאולפן יורק את הקטע הכי מגוון
מלמעלה מוריד פצצות בתים גדולים שעות קטנות
שוב היד רושמת לא נשארת במקום
אני מסתובב עם הראש אל החלון ורואה כבר אור יום
לא מוצא לזה הסבר הגיוני מרגיש שזה לא אני
כי לפעמים זה גם נשמע גאוני אז מי בצד השני חיי בפיצול אישיות
עם מטורף חולני שעושה אותי מבסוט
אחרי מליון הקלטות כבר נפתחות הדלתות
מרגיש בלב שלם שהיה שווה לחכות
ראיתי אלף ידיים באוויר אבל נשארתי עם רגליים על הקרקע
כי ברגע שאני מתחיל לשיר אז כל השאר זה חרטה
חיי על תהיה וניסוי בין הנסתר לגלוי בין הרצוי למצוי בין השפוי לשתוי
בין המואר לכבוי בין אנשים שמבטיחים לי הבטחות בלי טיפת כיסוי
אבל עדיין שיכור לא מיין ה-א' אל ה-י' אל המאדאפאקין ז'
חי בין הבס לתופים לגיטרות השיר הזה לא מיועד לכפרות
מתחיל לגדול לזה מבלי ליפול לזה וולאק לא יודע איך לקרוא לזה
אני רק הטבח אבל אתה זה שבוחר בסופו של דבר אם לאכול את זה
פזמון
"בוא נראה את הידיים באוויר מצד לצד ככה עד סוף השיר"