מתקרב הזמן, בו אהיה מוכן,
להתחיל מחדש ואולי...
זה עניין נלמד, להתעורר לבד,
אך לפעמים זה גדול גם עלי.
ואני מודה שכבר לא אהיה,
מי שפעם חלמתי להיות.
ואם בנפשי לא אהיה חופשי,
אז נאמן לעצמי לפחות.
פזמון:
קחי אותי מאלפי שקרים,
מתשוקות כוזבות, מנבכי עצמי.
מקרבות בהם, אני מזמן, חסר אונים.
קחי אותי, ממשחק אבוד
את רואה, אני כולי שלך.
מתמסר, עיוור, ועכשיו פשוט אוהב אותך.
ברחובות כבר סתיו, ורוצה עכשיו,
את הראש על ברכייך לשים.
כי העיר הזאת, שכולה ענן,
משאירה אותי על הקרשים.
קחי אותי מאלפי שקרים,
מתשוקות כוזבות, מנבכי עצמי.
מקרבות בהם, אני מזמן, חסר אונים.
קחי אותי, ממשחק אבוד
את רואה, אני כולי שלך.
מתמסר, עיוור, ועכשיו פשוט אוהב אותך.
כן אז בואי קחי אותי מאלפי שקרים
מתשוקות כוזבות, מנבכי עצמי.
מקרבות בהם אני מזמן חסר אונים..
להתחיל מחדש ואולי...
זה עניין נלמד, להתעורר לבד,
אך לפעמים זה גדול גם עלי.
ואני מודה שכבר לא אהיה,
מי שפעם חלמתי להיות.
ואם בנפשי לא אהיה חופשי,
אז נאמן לעצמי לפחות.
פזמון:
קחי אותי מאלפי שקרים,
מתשוקות כוזבות, מנבכי עצמי.
מקרבות בהם, אני מזמן, חסר אונים.
קחי אותי, ממשחק אבוד
את רואה, אני כולי שלך.
מתמסר, עיוור, ועכשיו פשוט אוהב אותך.
ברחובות כבר סתיו, ורוצה עכשיו,
את הראש על ברכייך לשים.
כי העיר הזאת, שכולה ענן,
משאירה אותי על הקרשים.
קחי אותי מאלפי שקרים,
מתשוקות כוזבות, מנבכי עצמי.
מקרבות בהם, אני מזמן, חסר אונים.
קחי אותי, ממשחק אבוד
את רואה, אני כולי שלך.
מתמסר, עיוור, ועכשיו פשוט אוהב אותך.
כן אז בואי קחי אותי מאלפי שקרים
מתשוקות כוזבות, מנבכי עצמי.
מקרבות בהם אני מזמן חסר אונים..