מילים: דוד זיגמן
לחן: צביקה פיק
השמש נעלמה כמעט מהשמיים
לאט שוקעת לה במים
בים המחשבות שלי מעופפת
אני עלה בשלכת
זה לא המלח של המים
שצורב לי בחזה
יקח יותר מיום יומיים
להבין מה קורה
לא טוב לשנינו
לא טוב לי עם עצמי
אולי אתה
לא ראוי לאהבה שבי
חומות בנינו
ליבי הוא מבצרי
לא טוב לך לא לי
הפנסים בעיר דולקים
מאירים לי
את הדרך הביתה
רוצה לשטוף את הפנים
פתאום פגשתי
עוד מכתב שהשארת
זה צורב לי בעיניים
לא מן המלח של הים
לעצב יש תכונות כאלו
שקשה לחיות איתם
לא טוב לשנינו
לא טוב לי עם עצמי
אולי אתה
לא ראוי לאהבה שבי
חומות בנינו
ליבי הוא מבצרי
לא טוב לך לא לי
לחן: צביקה פיק
השמש נעלמה כמעט מהשמיים
לאט שוקעת לה במים
בים המחשבות שלי מעופפת
אני עלה בשלכת
זה לא המלח של המים
שצורב לי בחזה
יקח יותר מיום יומיים
להבין מה קורה
לא טוב לשנינו
לא טוב לי עם עצמי
אולי אתה
לא ראוי לאהבה שבי
חומות בנינו
ליבי הוא מבצרי
לא טוב לך לא לי
הפנסים בעיר דולקים
מאירים לי
את הדרך הביתה
רוצה לשטוף את הפנים
פתאום פגשתי
עוד מכתב שהשארת
זה צורב לי בעיניים
לא מן המלח של הים
לעצב יש תכונות כאלו
שקשה לחיות איתם
לא טוב לשנינו
לא טוב לי עם עצמי
אולי אתה
לא ראוי לאהבה שבי
חומות בנינו
ליבי הוא מבצרי
לא טוב לך לא לי