לא חיים לנצח כי, הנצח לא קיים תדעי,
לבני אדם יש מצוקות, והן כל כך גדולות.
מי ישים אותך אצלי, מי ישים אותי אצלך?
מי ישקה אותנו, בזמן הצימאון.
בלילה תחפשי כוכב, אם זה עובד לא תהי לבד
אל תשתני אל תתחנפי לאף אחד ביום
כנסי אלי לתוך הדם זאת אהבה וזה לא מושלם
תקשיבי לי אני צועק פה, איזה צימאון
כבר יומיים מתים מחום ושיגעון,
מי ערב שהכאב יחלוף,
כבר יומיים אני מת מחום, אין פיתרון.
מי ערב שהזאב יחטוף?
שוב שוברים את השגרה, בארץ מלאת תיגרה,
אומרים ראו אותנו, מחפשים באור ניאון.
את הספינה אשר אבדה, את האפסות המתוקה,
את הנשיקה שהתרסקה לה, איזה צימאון.
כבר יומיים...
לא חיים לנצח כי הנצח לא קיים תדעי
העץ נופל, השיר קמל, נשאר רק זיכרון.
אופטימיות יש רק במזרח,
במערב אין כל חדש
רק מי ישקה אותנו, בזמן הצימאון.
כבר יומיים מתים מחום ושיגעון,
מי ערב שהכאב יחלוף,
כבר יומיים אני מת מחום, אין פיתרון.
מי ערב שהזאב יחטוף?
לבני אדם יש מצוקות, והן כל כך גדולות.
מי ישים אותך אצלי, מי ישים אותי אצלך?
מי ישקה אותנו, בזמן הצימאון.
בלילה תחפשי כוכב, אם זה עובד לא תהי לבד
אל תשתני אל תתחנפי לאף אחד ביום
כנסי אלי לתוך הדם זאת אהבה וזה לא מושלם
תקשיבי לי אני צועק פה, איזה צימאון
כבר יומיים מתים מחום ושיגעון,
מי ערב שהכאב יחלוף,
כבר יומיים אני מת מחום, אין פיתרון.
מי ערב שהזאב יחטוף?
שוב שוברים את השגרה, בארץ מלאת תיגרה,
אומרים ראו אותנו, מחפשים באור ניאון.
את הספינה אשר אבדה, את האפסות המתוקה,
את הנשיקה שהתרסקה לה, איזה צימאון.
כבר יומיים...
לא חיים לנצח כי הנצח לא קיים תדעי
העץ נופל, השיר קמל, נשאר רק זיכרון.
אופטימיות יש רק במזרח,
במערב אין כל חדש
רק מי ישקה אותנו, בזמן הצימאון.
כבר יומיים מתים מחום ושיגעון,
מי ערב שהכאב יחלוף,
כבר יומיים אני מת מחום, אין פיתרון.
מי ערב שהזאב יחטוף?