אחר הצהרים רגיל על הספסל יושבים זקנים
שתי ילדות באפור הולכות לצופים
בגן מאיר רק אתה והתיק
מעטפה צהובה מחכה בתיבה
הבית כבר חשוך הקונצרט מהשכנה
ואתה עוד מחזיק את התיק
היא תחזור בוכה תשב לידך על המיטה
עם השפתיים שנישקו אותי היא תגיד זה יום עצוב
בטח תתחבקו אחר כך תשכבו
קרוב קרוב שאי אפשר לזוז
הסבון הופך לקצף על השיער של הידיים
המגבת הורודה סופגת את המים
אתה מוציא את הכסף מהכיס
סדין כחול עם גומי מתוח בפינות
קרטון של סיגריות נשארו שתי חבילות
אתה לוקח אחת ושם בתיק
היא תחזור בוכה תשב לידך על המיטה
עם השפתיים שנישקו אותי היא תגיד זה יום עצוב
בטח תתחבקו אחר כך תשכבו
קרוב קרוב שאי אפשר לזוז
שתי ילדות באפור הולכות לצופים
בגן מאיר רק אתה והתיק
מעטפה צהובה מחכה בתיבה
הבית כבר חשוך הקונצרט מהשכנה
ואתה עוד מחזיק את התיק
היא תחזור בוכה תשב לידך על המיטה
עם השפתיים שנישקו אותי היא תגיד זה יום עצוב
בטח תתחבקו אחר כך תשכבו
קרוב קרוב שאי אפשר לזוז
הסבון הופך לקצף על השיער של הידיים
המגבת הורודה סופגת את המים
אתה מוציא את הכסף מהכיס
סדין כחול עם גומי מתוח בפינות
קרטון של סיגריות נשארו שתי חבילות
אתה לוקח אחת ושם בתיק
היא תחזור בוכה תשב לידך על המיטה
עם השפתיים שנישקו אותי היא תגיד זה יום עצוב
בטח תתחבקו אחר כך תשכבו
קרוב קרוב שאי אפשר לזוז