הכיתה שלנו
נעם רותם
מילים: נעם רותם
לחן: יאצק קצ'מרסקי
איפה הכיתה שלנו, אדם גר בתל אביב
ומנסה לחיות ישר גם בזמנים קשים
איפה הכיתה שלנו, דויד מתקשר מטוקיו
יש לו מועדון של פורנו, הוא אומר הכסף טוב לו
אבל מה אני עושה פה?
קטיה אזרחית קנדית ואומרים היא משגשגת
מייעצת בנדל"נים, רני מתרגל לפריז
דורי מסתדר בקושי כבר נולד לו השלישי
התייאש מאוד מכל האדישות סביב
דנה התחתנה בבלגיה, משה התאבד בשבדיה
במפולת המניות הלכו לו השלוש דירות
גלים נושאים את שמו של ז'ניה
קינאתי בו רופא מצליח
אבל עכשיו אני יודע, אח שלו מת ברפיח
דן יושב על סרבנות כי הוא לא ירה בנשק
אני כותב את ההיסטוריה של כל הכיתה
ואסף הפיזיקאי יחזור לכאן במאי
רק לקבל פרס ישראל מראש הממשלה
זאת הכיתה כולה
הנה הכיתה שלנו, בגלות, בארץ, או בקבר
משהו שונה עכשיו הפכנו לזרים
הנה הכיתה שלנו, מתבגרת מתגברת
לא כאב לי כשגירדתי את פצעי הנעורים
על מה אני חולם עכשיו כשמעלי נדלק כוכב
לא מזהה את הפנים, רק את הילדים בפנים
על השכם הם טופחים, אבל אף אחד לא צועק אחי
בוא תשחק איתי בסוף יום לימודים
צומחים עלים על הענף כל איש לעצמו עכשיו
כבר הכנו שורשים : גלות, קברים, ארצות טרשים
באים משמאל ומימין, קיום מחסור, קור או חמסין
בזיכרון המתרוצץ תמיד נשאר אותו העץ
נעם רותם
מילים: נעם רותם
לחן: יאצק קצ'מרסקי
איפה הכיתה שלנו, אדם גר בתל אביב
ומנסה לחיות ישר גם בזמנים קשים
איפה הכיתה שלנו, דויד מתקשר מטוקיו
יש לו מועדון של פורנו, הוא אומר הכסף טוב לו
אבל מה אני עושה פה?
קטיה אזרחית קנדית ואומרים היא משגשגת
מייעצת בנדל"נים, רני מתרגל לפריז
דורי מסתדר בקושי כבר נולד לו השלישי
התייאש מאוד מכל האדישות סביב
דנה התחתנה בבלגיה, משה התאבד בשבדיה
במפולת המניות הלכו לו השלוש דירות
גלים נושאים את שמו של ז'ניה
קינאתי בו רופא מצליח
אבל עכשיו אני יודע, אח שלו מת ברפיח
דן יושב על סרבנות כי הוא לא ירה בנשק
אני כותב את ההיסטוריה של כל הכיתה
ואסף הפיזיקאי יחזור לכאן במאי
רק לקבל פרס ישראל מראש הממשלה
זאת הכיתה כולה
הנה הכיתה שלנו, בגלות, בארץ, או בקבר
משהו שונה עכשיו הפכנו לזרים
הנה הכיתה שלנו, מתבגרת מתגברת
לא כאב לי כשגירדתי את פצעי הנעורים
על מה אני חולם עכשיו כשמעלי נדלק כוכב
לא מזהה את הפנים, רק את הילדים בפנים
על השכם הם טופחים, אבל אף אחד לא צועק אחי
בוא תשחק איתי בסוף יום לימודים
צומחים עלים על הענף כל איש לעצמו עכשיו
כבר הכנו שורשים : גלות, קברים, ארצות טרשים
באים משמאל ומימין, קיום מחסור, קור או חמסין
בזיכרון המתרוצץ תמיד נשאר אותו העץ