אז הופיעה בטי,
אני הייתי בחוץ, מחפש מזון לכלבה
הדורשת לסלק את השיער הגברי מן הרגליים שלי.
ברח' אבן גבירול ליד העיריה, נכנסתי לפרפומריה
ושאלתי על מכשיר להסרת שיער.
אישה עבת - בשר ענתה לי "אין במלאי כרגע
את המכשיר הזה" יצאתי אל הרחוב
ואז הופיעה בטי.
גרביונים שחורים, נעלי ג'אז, שיער קצר הדוק בג'ל
והיא בתוך כל זה - עורה הלבן, קומתה הנמוכה
פרצופה חייכני, ערמומי.
נפגשנו בתחנת האוטובוס מספר פעמים בעבר
עדיין לא החלפנו מלה, אבל משהו בי משוכנע
שהיא תעזור לי להרוג את הכלבה,
ואז נוכל לחיות יחד כמו איש ואישה.
הלכתי אחרי בטי במרחק מה מאחור
וראיתי אותה נכנסת לבית דירות.
נשענתי על מעקה החצר - הכלבה הצטנפה בפינתה באימה.
אזרתי אומץ ועליתי אל הקומה השלישית, שם התנוסס
על אחת הדלתות השלט 'בטי'.
נקשתי על הדלת והיא פתחה בחלוק רחצה ירוק
עדיין רטובה מהמקלחת.
"איך אפשר לעזור לך?" שאלה ואני עניתי בטון נעלב
"אם כך אז אי אפשר לעזור לי"
ירדתי במרוצה במדרגות.
הכלבה שאגה במלוא עוצמתה - אני הצטנפתי לפינה
בסדר, בסדר, אני נכנע.
נכנסתי לדירה וישר אל חדר האמבטיה
שם נטלתי את הידית האדומה של מנקה האסלה
הרטבתי את הישבן במים, ריככתי בסבון
והחדרתי לפי הטבעת.
הכלבה נאנקה, אני הישפכתי.
בישבן דואב התיישבתי על הכורסא כדי לכתוב דו"ח זה
ואז נקישה בדלת -
בטי עומדת בפתח.
מביטה אל תוך תוכי, מחבקת אותי,
מוחה דימעה.
"בטי" אמרתי "שם בפינה יש כלבה שחורה, היא נושכת אותי
תהרגי אותה בבקשה"
בטי ידעה במה מדובר
נכנסה לדירה, ניגשה לפינה האפלה שם תפסה לכלבה ברעמה
החלה התגוששות נשים שמהותה - קריעת שיער אחת לשניה.
הקרב הוסלם לשימוש בנשיכות
לא עבר זמן רב עד שבטי נותרה מוטלת על הרצפה,
הרוגה.
הכלבה חשפה את שיניה מולי - נראה אם תעז גם אתה.
היא הסירה גרביונים שחורים מעל בטי, הסירה גם חזיית תחרה,
תלבש מייד - לי אמרה.
לבשתי את הגרב על רגל חלקה משיער אך פצועה
בפצעי גילוח גס, ניגשתי אל המיטה.
הראי תלוי מעלי ואני בתנועת קדימה אחורה
משתפשף על המזרון.
הכלבה גירגרה בסיפוק - אני הישפכתי.
שטפתי את עצמי, יצאתי מן הבית, ועליתי אל בית הדירות.
נקשתי על הדלת הסמוכה לשלט 'בטי'. זקנה
פתחה לכדי חריץ
"איפה היא?" שאלתי, "הלכה" אמרה הזקנה
"רוצה לראות?" "כן" עניתי. במפתח תלוי על צרור
היא פתחה את הדלת עם השלט
נכנסנו פנימה וראינו
בטי נעלמה
אני הייתי בחוץ, מחפש מזון לכלבה
הדורשת לסלק את השיער הגברי מן הרגליים שלי.
ברח' אבן גבירול ליד העיריה, נכנסתי לפרפומריה
ושאלתי על מכשיר להסרת שיער.
אישה עבת - בשר ענתה לי "אין במלאי כרגע
את המכשיר הזה" יצאתי אל הרחוב
ואז הופיעה בטי.
גרביונים שחורים, נעלי ג'אז, שיער קצר הדוק בג'ל
והיא בתוך כל זה - עורה הלבן, קומתה הנמוכה
פרצופה חייכני, ערמומי.
נפגשנו בתחנת האוטובוס מספר פעמים בעבר
עדיין לא החלפנו מלה, אבל משהו בי משוכנע
שהיא תעזור לי להרוג את הכלבה,
ואז נוכל לחיות יחד כמו איש ואישה.
הלכתי אחרי בטי במרחק מה מאחור
וראיתי אותה נכנסת לבית דירות.
נשענתי על מעקה החצר - הכלבה הצטנפה בפינתה באימה.
אזרתי אומץ ועליתי אל הקומה השלישית, שם התנוסס
על אחת הדלתות השלט 'בטי'.
נקשתי על הדלת והיא פתחה בחלוק רחצה ירוק
עדיין רטובה מהמקלחת.
"איך אפשר לעזור לך?" שאלה ואני עניתי בטון נעלב
"אם כך אז אי אפשר לעזור לי"
ירדתי במרוצה במדרגות.
הכלבה שאגה במלוא עוצמתה - אני הצטנפתי לפינה
בסדר, בסדר, אני נכנע.
נכנסתי לדירה וישר אל חדר האמבטיה
שם נטלתי את הידית האדומה של מנקה האסלה
הרטבתי את הישבן במים, ריככתי בסבון
והחדרתי לפי הטבעת.
הכלבה נאנקה, אני הישפכתי.
בישבן דואב התיישבתי על הכורסא כדי לכתוב דו"ח זה
ואז נקישה בדלת -
בטי עומדת בפתח.
מביטה אל תוך תוכי, מחבקת אותי,
מוחה דימעה.
"בטי" אמרתי "שם בפינה יש כלבה שחורה, היא נושכת אותי
תהרגי אותה בבקשה"
בטי ידעה במה מדובר
נכנסה לדירה, ניגשה לפינה האפלה שם תפסה לכלבה ברעמה
החלה התגוששות נשים שמהותה - קריעת שיער אחת לשניה.
הקרב הוסלם לשימוש בנשיכות
לא עבר זמן רב עד שבטי נותרה מוטלת על הרצפה,
הרוגה.
הכלבה חשפה את שיניה מולי - נראה אם תעז גם אתה.
היא הסירה גרביונים שחורים מעל בטי, הסירה גם חזיית תחרה,
תלבש מייד - לי אמרה.
לבשתי את הגרב על רגל חלקה משיער אך פצועה
בפצעי גילוח גס, ניגשתי אל המיטה.
הראי תלוי מעלי ואני בתנועת קדימה אחורה
משתפשף על המזרון.
הכלבה גירגרה בסיפוק - אני הישפכתי.
שטפתי את עצמי, יצאתי מן הבית, ועליתי אל בית הדירות.
נקשתי על הדלת הסמוכה לשלט 'בטי'. זקנה
פתחה לכדי חריץ
"איפה היא?" שאלתי, "הלכה" אמרה הזקנה
"רוצה לראות?" "כן" עניתי. במפתח תלוי על צרור
היא פתחה את הדלת עם השלט
נכנסנו פנימה וראינו
בטי נעלמה